אמונה
מה ידעו חז"ל על גודל היקום?
מה גילתה התורה על מספר הכוכבים, ומה למדו חז"ל על גודל היקום?
- דניאל בלס
- פורסם י"ג ניסן התשע"ו
נראה לי שאחד מן הטעמים לכך שעבודת האלילים נגוזה מן העולם המודרני, הוא בשל העובדה שנתגלה עד כמה היקום שלנו אדיר בגודלו. בימינו אף אדם שפוי אינו מסוגל עוד לעלות על דעתו אפשרות לקיומם של אלים חומריים שמטיילים להם בשמים, יצורים בעלי גודל דמות וצורה. היקום אדיר כל כך, עד שהכל מבינים שרק בורא אינסופי חסר גוף מקום וזמן - הוא שאחראי ליצירתו והפעלתו.
אף יצור חומרי בעל גוף, או דמות הגוף, אינו מסוגל להיות אחראי ליצירת יקום גדול כל כך, ולכוכבים רבים כל כך, לברוא את כולם ולהשגיח על כולם. כיום המונותאיזם (האמונה באלוקים אחד) הינה ההשקפה הדתית הלגיטימית היחידה שנותרה בעולם, כאשר כל השקפה אלילית אחרת מושמת מיד ללעג ולקלס. אפילו הפילוסופיות של המזרח מוצגות בימינו במערב כנעדרות אלילים, כי אמונות אליליות אינן מסוגלות להכיל בהשקפתן יקום אדיר כל כך. היום הכל יודעים: אלוקים יתברך הוא אחד ויחיד ומיוחד, כי אף דמות אינה יכולה למלא את תפקידו.
אני מאמין שהאנושות צריכה לזכות לגאולתה בשלבים של התפכחות אינטלקטואלית ומוסרית באמונות ודעות, אך לא בבת-אחת. כך אומרת הגמרא (עבודה זרה דף ט, ע"א): "ששת אלפים שנה הוי העולם: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח". התפכחות זו חייבת לקרות בשלבים, כי היא תהיה הרסנית לאנושות אם היתה מופיעה בבת-אחת. עם ישראל נמצא בחוד החנית, הוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו), ולכן זכה תמיד לדעת את מה שכל העולם לא ידע.
השקפת התורה על הכוכבים:
מציאותה של התורה מתרכזת באדם ותפקידו האישי בעולם, ולא בבריאה החיצונית לעולם. למרות זאת, התורה מדגישה שמספרם של הכוכבים גדול הרבה יותר ממה שחשבו תרבויות העבר, שכן, ללא טלסקופ אי אפשר לצפות ביותר מ-6000 כוכבים בשמי הלילה. חכמי העבר ספרו את הכוכבים, וסברו שמספרם מסתכם בכמה אלפים.
התורה לעומת זאת השתמשה במספר הכוכבים כמשל לייצוג מספר בלתי נתפס בדעת אנוש: "ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם, ויאמר לו, כה יהיה זרעך" (בראשית טו, ה). משל זה לא יהיה מובן, אם הכוונה היתה רק ל-6000 כוכבים נצפים. גם מחבר התהילים מדגיש בהתפעלות את העובדה שהקב"ה: "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא" (תהילים קמז). רק אלוקים מסוגל לספור את הכוכבים, מרוב שמספרם רב.
(צילום: shutterstock)
השקפה זו, שמספר הכוכבים גדול יותר ממה שנראה לעין, ובעצם עצום בגודלו, מתבטאת במאמרי חז"ל על החלל. כך לדוגמה, בצביר הכוכבים הנקרא "כימה", ניתן לספור רק שישה כוכבים ללא טלסקופ, והתרבויות העתיקות אכן האמינו שיש בכימה רק שישה כוכבים. אולם חז"ל האמינו שבצביר כוכבים זה ישנם לא פחות ממאה כוכבים (ברכות דף נח, ע"ב), ורש"י דייק שהכוונה ליותר ממאה. מדוע האמינו חז"ל שיש כוכבים רבים כל כך, היכן שהעין מסוגלת לראות רק שישה כוכבים? הבנה זו מגיעה מהתורה המעידה, כי מספר הכוכבים גדול בהרבה מהנראה לעין.
אך מפתיע אפילו יותר למצוא במאמרי חז"ל התייחסות מפורשת למספר לכוכבים (ברכות דף לב, ע"ב). המספר שמוצג בגמרא הוא כה גדול, עד שהוא מוצג בכפולות, ועולה על טריליונים, ואפילו על טריליוני טריליונים של כוכבים, עד שלא ניתן לשערו כלל בדמיון אנושי. כיום אנו משתמשים בשפה מתמטית של "חזקות" כדי לציין מספרים גדולים כל כך. המספר שהציגו חז"ל בגמרא הוא 10 בחזקת 18 (כיום נאסא מעריכה באופן תיאורטי שמספר הכוכבים הינו 10 בחזקה 21). כשכותבים 10 בחזקת 18, הכוונה היא ל- 10 כפול 10 כפול 10... כך במשך 18 פעמים.
ואולי מפתיע אפילו יותר למצוא במדרש ביטוי - לא רק למספר הכוכבים, אלא גם לעצם הרעיון שהכוכבים תלויים בתוך מערכות חיצוניות ופנימיות: "...ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון. ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא". מאמר זה אינו מתאר רק אוסף גדול מאוד של כוכבים בחלל, אלא את הארגון של הכוכבים במערכות פנימיות וחיצוניות, כפי שהן מוכרות לנו כיום בתור גלקסיות, צבירי כוכבים, צבירי-על ומערכות שמש.
כמה מוזר ותמוה להאמין שיש ביקום טריליוני טריליונים של כוכבים, בעת שאי אפשר לצפות ביותר מאלפים בודדים. חז"ל היו ככל הנראה היחידים בעולם להאמין במספר גדול כל כך של כוכבים בלתי-נצפים ביקום. ובכל זאת, הם ידעו שהיקום גדול הרבה-הרבה יותר מן העולם שאנו מכירים, כי הם הבינו שמספר גדול כל כך מבטא את כבודו האמיתי של בורא אינסופי.
סודות אלה תיארו חז"ל בתור סתרי תורה. כך אמרו במשנה (חגיגה, פרק ב): "אין דורשין בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו". חז"ל מסרו שהיקום אדיר, ויש לו עבר וסודות רבים, שראויים רק לחכמים ביותר. משום שרוב האנשים לא מסוגלים לעכל בצורה נכונה עובדות שכאלה. במאות השנים האחרונות התגלו חלק מן הסודות החיצוניים של הבריאה, ואני מאמין שהתפכחות זו הינה שלב והכנה של האנושות לקראת בוא המשיח והגאולה, עליה אמר הנביא (ירמיהו פרק לא, לג): "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום ה', כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד". בזכות הכרת גודלו של היקום, כיום מבינים הכל עד כמה ה' באמת גדול ואדיר, ושאין עוד מלבדו. נוכל לראות בכך שלב חשוב לפני בוא הגאולה.